חוף רחצה ללא מציל - הגיע הזמן לחקיקת אינטרנט חדשה בישראל 2011 

חוף רחצה ללא מציל - הגיע הזמן לחקיקת אינטרנט חדשה בישראל 2011 אין ספק כי תחום האינטרנט בישראל הוא מהמפותחים ביותר בעולם אך חקיקת אינטרנט בישראל כמעט ואינה קיימת כתוצאה מכך הכללים החלים על פעילות בלתי חוקית באינטרנט בתחומים רבים נקבעים על ידי שופטים שונים וכן קיימת אי אחידות ביחס למדינות אחרות בעולם לבין ישראל. בכנס אשר התקיים בראשית מרץ 2011 בישראל בנוכחות מספר רב של עורכי דין העוסקים בתחום דיני האינטרנט הביעו הנוכחים פה אחד הסכמה כי יש מקום לחקיקה לחדשה. למעשה, חקיקת האינטרנט בישראל, כמעט ואינה קיימת. הצעת חוק מסחר אלקטרוני, אשר היה בין היחידים שבא להתייחס למספר סוגיות בוערות, ירד מהפרק. כיום, בנושאי אינטרנט אנו מושפעים בעיקר מהחלטות של בתי המשפט ר דבר אשר גורם לאי וודאות בעניין תוצאות של סכסוכים אשר מגיעים לידי שופטים שונים מאחר ולא תמיד הכללים הישנים מתאימים לעידן הדיגיטלי. א. אי ודאות ביחס לתוצאות בערכאות השונות פסק הדין המפורסם של בית המשפט העליון בעניין רמי מור ממחיש את התופעה. רמי מור, מטפל אלטרנטיבי הוכפש בשמות גנאי באינטרנט על ידי אדם אלמוני. מור הגיש תביעות נגד 013 ונגד בזק בינלאומי כדי לחשוף את זהותו של האלמוני. בית המשפט המחוזי פסק כי בתנאים מסוימים יורם מסך האנונימיות. אך רמי מור בחר להגיש ערעור לביהמש העליון ושם התהפכה לחלוטין התוצאה. נפסק שם שאין אפשרות כלל לחשוף פרטי גולשים בישראל כי אין חקיקה ראויה. התוצאה המעשית: רמי מור לא יוכל לתבוע את המזיק האלמוני. וגם אנחנו - שאר אזרחי מדינת ישראל לא במקרה ונקלע למקרה דומה. ב. אי וודאות ביחס לתוצאות ביחס לסכומי הפיצויים אשר נפסקים אצל שופטים שונים דוגמא: בפסק דין ראובני נגד מפה - מיפוי והוצאה לאור בע"מ (2011) - ההוצאה לאור "מפה", השתמשה בתמונות מהאתר "פליקר", בעלות רישיון שיתופי, אבל לא מילאה אחר תנאי הרישיון. התמונות, שצולמו ע"י התובעים, התפרסמו לא רשות.רובן בספר מודפס של "מפה" ותמונה אחת באתר האינטרנט של הנתבעת. בפסק דין זה נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעים סכום של3,000 ש"ח בגין כל אחת מ-15 ההפרות שבספר (הן עבור הפגיעה בזכות היוצרים והן עבור הפרת הזכות המוסרית), ואילו בגין ההפרה באינטרנט נפסק סכום של 2,000 ש"ח בלבד. במקרה אחר, אצל שופט אחר פסק דין קצב נ' חתום (2011) - במקרה זה פורסמה ללא רשות תמונה, מתוך קטלוג פרסומי שהופק על התובע. התמונה פורסמה בדפוס ובאינטרנט. בבית המשפט נקבע כי סכום הפיצוי המשולב הן בגין הפרת זכות היוצרים והן בגין הפרת הזכות המוסרית יהיה בסך 9,000 ש"ח. קל לחשב כי תובע אשר תובע על עשרות יצירות מופרות באינטרנט - עלול להגיע לתוצאות אחרות בכל פעם לדעתי יש מקום לקבוע בחקיקה מבחנים ברורים יותר לקביעת מחיר להפרה באינטרנט. המצב כיום גורם לחוסר בהירות רבה ולסיכומי פיצויים נמוכים מידי הן בהשוואה לפיצויים המקסימלים שמאפשר החוק על פי התקרה ללא הוכחת נזק, ובוודאי ביחס לפיצויים הנפסקים בארצות הברית. ג. אי אחידות ביחס לארה"ב ואירופה - קיימים שורה ארוכה של נושאים - אשר זכו להתיחסות בחקיקה בארצות הברית ובאירופה ואילו בישראל טרם קיבלו התייחסות בחקיקה : למשל נושא אחריותם של בעלי אתרי אינטרנט לחומר הנמצא באתר שלהם ואשר הועלה על ידי גולש נושא המוסדר בחוק אמריקאי משנת 1998 ובדיקרטיבה אירופאית משנת 2001 לסיכום השאלות הקיימות בעולם האינטרנט דורשות הסדרה בחוק ולא רק בפסיקה לא אחידה. בפני המחוקק הישראלי יש מספיק נסיון בינלאומי כדי לאמץ כללים ברורים ולישם אותם גם בישראל 2011